אותנטיות

כשאת קוראת את המילה אותנטית - מה הדבר הראשון שעולה לך בראש?

מה את מדמיינת את עצמך עושה כשאת בשיא האותנטיות שלך?

המילה אותנטיות מקורה בפסיכולוגיה הקיומית ובמסגרת הזו היא מקבילה למילה "אמת". כלומר אדם אותנטי יהיה אדם אשר נאמן ל"אמת שלו". אמת שהיא סובייקטיבית ולא נכונה לכולם, אמת שנתפסת כאמת דרך המשקפיים של אותו האדם.

אז מה זה אומר להיות אותנטית? להיות נאמנה לאמת שלי?

האם זה אומר שאני נותנת מקום לכל הרצונות שלי?

מבטאת כלפי חוץ את כל המחשבות שלי?

נותנת חופש פעולה לכל התשוקות שלי?

לאו דוקא. אבל זה לבטח אומר שאני קודם כל רוצה להיות בהקשבה לצרכים ולרצונות שלי, להיות בהכרה ובמודעות לערכים שחשובים לי ולרגשות ולמחשבות שלי, ולפעול כמה שיותר בהלימה איתם.

להגיד מה חשוב לי, מה אני מוכנה ומה אני לא, מה אני רוצה ומה אני לא, לתקשר את מה שאני רוצה לקבל ואת מה שאני יכולה לתת

כאשר הדגש הוא על להיות בתקשורת - עם עצמי ועם אחרים.

ואחרי המחשבות, ואחרי המילים - מגיעים המעשים

אחרי שחלמתי ותיכננתי ובחרתי מה משמעותי ונכון עבורי - אני חיה את זה, מורידה לקרקע את הרעיונות והבחירות, יוצאת אל העולם וחיה את האמת שלי.

אבל רגע לפני שיוצאים אל ים האותנטיות צריך להשאיר מאחורה את מה שמעכב אותנו מלהיות כאלה:

• "לא נעים לי"

• "מה יגידו עליי"

• "לא יאהבו אותי ככה"

• "יתרחקו ממני"

• "אני לא אהיה שייכת"

ובמקום זה להגיד לעצמנו:

• "אני מספיק טובה כמו שאני"

• "מי שאני זה מספיק טוב"

• "מותר לי להיות אותנטית, פגיעה, רגישה, אמיתית ולתקשר את הצרכים והרצונות שלי"